חג החנוכה

חג החנוכה מסמל את את יום הניצחון: חנו-כה, כלומר: ביום כ"ה בכסלו חנו המכבים מאויביהם. וסיבה נוספת: בעקבות ניצחון המכבים – טיהרו את בית המקדש ועשו "חנוכת הבית".

 חוגגים שמונה ימים  לזכר נס פך השמן שהיה בבית המקדש. לאחר שהחשמונאים ניצחו בדרך נס את היוונים, הם נכנסו לבית המקדש ומצאו כי היוונים, כאשר שלטו בירושלים, חיללו את כל כדי השמן הטהור שהיה מיועד להדלקת המנורה בבית המקדש. לפתע מצאו פך שמן קטן שאותו לא ראו היוונים ולא חיללו. כמות השמן שבו הייתה יכולה להספיק ליום אחד בלבד. וראו זה פלא: השמן המועט הזה דלק שמונה ימים, עד שהובא שמן חדש וטהור! מאז לזכר נס זה אנו דליקים בכל שנה נרות-חנוכה שמונה ימים וזוכרים את הניסים המופלאים של אותם ימים גדולים.

אנו משחקים בסביבון משום שצריך לשבת ליד הנרות כחצי שעה לאחר הדלקתם, והמציאו משחק כדי שגם לילדים תהיה זו חוויה מעניינת. על הסביבון רשומות האותיות נ-ג-ה-פ, ראשי-תיבות: "נס גדול היה פה".

 אוכלים בחנוכה לביבות גבינה, משום שאחד הניסים קרה על-ידי גבינה. אישה יהודייה הצליחה להתחבב על המצביא היווני. בערב הגישה לו גבינה מלוחה טעימה, שעוררה את צימאונו, ואז השקתה אותו יין עד שהשתכר. כשנפל שיכור, כרתה את ראשו והודיעה על כך ליהודים, שפתחו מיד במתקפה על מחנה האויב וניצחו. לזכר הנס הזה אוכלים בחנוכה מאכלי גבינה.

 אוכלים סופגניות בחנוכה אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן, כדי להזכיר את נס פך השמן.

 אנו מדליקים נר שמש משום שאסור ליהנות מאורם של נרות החנוכה, ולכן מדליקים נר נוסף, הוא השמש.

 הילדים מקבלים דמי חנוכה משום שבחנוכה מצווה להרבות בנתינת צדקה, ולכן נותנים לילדים מעות, שיהיה להם ממה לתרום לצדקה.

 נרות חנוכה מדליק כל אחד ואחד מבני הבית, בחנוכייה שלו. נשים נשואות נוהגות להסתפק בחנוכייה של הבעל, אבל לילדים – כל בן מדליק חנוכייה.

 מעמידים את החנוכייה בפתח כלשהו בתוך הבית או על אדן החלון. מניחים את החנוכייה על כיסא או על שרפרף באמצע הפתח, מול המזוזה. אם רוצים להעמיד את החנוכייה על אדן החלון – צריך לבדוק אם אפשר לראות את החנוכייה מן הרחוב.

רצוי להדליק נרות בשקיעה, אך אפשר להדליק מאוחר במשך הערב.

מדליקים בערב הראשון מדליקים נר אחד ו'שמש'. בערב השני – שני נרות ו'שמש'. בערב השלישי – שלושה נרות ו'שמש'. וכך הלאה, עד שבערב השמיני של החנוכה, מדליקים שמונה נרות ו'שמש'.

 מתחילים להדליק את הנר הראשון קובעים בצד ימין של החנוכייה, לידו קובעים למחרת את הנר השני. לידו מעמידים אחר-כך את הנר השלישי, וכך הלאה. אבל בהדלקה מתחילים תמיד דווקא מהנר החדש. כלומר – מדליקים קודם את הנר השמאלי וממשיכים להדליק משמאל לימין. הנר הימני יהיה תמיד האחרון להדלקה.

 ביום שישי מדליקים את נרות החנוכה לפני כניסת השבת. תחילה מדליקים את נרות החנוכה ורק אחר כך מדליקים את נרות השבת. מכיוון שביום שישי מדליקים את החנוכייה מוקדם מהרגיל.